בשבועיים האחרונים שנינו, ליאור ואני - אורלי, עובדים כמעט כרגיל.ליאור עובד חיוני כמנהל המכירות הארצי של האוכל המוכן ביוחננוף, ועם ישראל מגיע בהמוניו לסופרים לקנות אוכל מוכן.ליאור יוצא כל בוקר לסופר אחר וממשיך כרגיל. מדי פעם נכנס לממ"ד או יורד לצד הכביש באזעקות ברחבי הארץ.אני - אורלי, עובדת במשרד החינוך באגף ילדים ונוער בסיכון. אני עובדת בתכנית "הילה" שפועלת ב 380 יחידות בארץ. הנוער שלנו הוחרג מיד בתחילת המלחמה ולאחר 3 ימים חזרו בהדרגה ללמידה פנים אל פנים משולבת עם זומים. נערים ונערות רבים חוששים להגיע, כך שהמורים מגיעים ליחידות, אבל מלמדים בצורה משולבת - 2 ילדים מגיעים ועוד 3 פותחים זום.אני מדריכה פדגוגית בתכנית, ואחראית על תחומים שונים, ביניהם בגרויות, מבחני 12 שנות לימוד, פרויקט הזנה של חברת "נבט" ועוד.במלחמה רוב העבודה נעשית מרחוק - זומים, יצירת קשר עם מנהלי ההשכלה והמשך היערכות לקראת מועד הבגרויות שמתחיל מיד אחרי פסח.מדי פעם נדרשים להגיע למשרד החינוך בתל אביב לצורך פגישות שונות. (גם אני מצאתי את עצמי שרועה על הכביש והיירוטים שורקים מעליי).נמצאת כל היום בזומים ושיחות עידוד עם הגורמים השונים שעובדים בתנאים לא פשוטים.בנוסף לקידום נוער אני עובדת גם ב"מתיא", מרכז התמיכה האזורי של משרד החינוך לתלמידים עם צרכים מיוחדים.מנהלת זומים עם הצוותים, הרבה תמיכה אישית למורים, סייעות ומטפלים.כרגע החינוך המיוחד אינו מוחרג ולכן הכל מרחוק.בתקוה לימים שקטים ורגועים!
שלכם בחרוםהתעוררנו בשבת בבוקר לפני שבועיים לאזעקה הראשונה, ומאז בממוצע פעמיים ביום אנו מוצאים את עצמינו במרחבים מוגנים, מי בממ״ד שלו, מי בממ״ד של השכן, חלקנו רצים למקלט השכונתי עם חברים שכבר פגשנו בשנים האחרונות ויש גם מי שבוחר להשאר בבית.
כרכזת קהילה בחרום, בשלב הראשון חזרתי לטבלה הישנה למיפוי האוכלוסיה. נתון מעניין הוא שהיום חיים בנחשון 639 תושבים, חלקם שוכרי דירות, חלקם צעירים אחרי צבא שגרים / מטיילים בארץ ובעולם, אך משכנם בנחשון.
למעלה מחצי מהם יש ממ״ד בבית. אך לרבים מדי אין. אמנם יש פתרונות, אך לא לכולם והם לא תמיד אידיאליים.
המיפוי נעשה בשיתוף פעולה עם תמיר כהן שבעת כזו אני שוב מתפעלת מהרצינות, האחריות, היוזמה והחריצות של האיש האמון על הביטחון שלנו. וגם עם אורית ויזל, שהיריעה קצרה מלהכיל איזו אישה מיוחדת חיה בקרבינו.
צוות צח״י נפגש בערב הראשון של המלחמה, ומאחר וההוראות היו ברורות, עוד לא פעלנו בגזרה הקהילתית, אך באופן פרטני החלטנו שראשונים נדאג לבני הגיל הרביעי - הותיקים שלנו, בני ה-80-90 ויחד עם ענת לב עברנו היא ואני בית בית, חילקנו משהו קטן ומתוק מהקהילה, וקיבלנו חיבוק חם ומילות תודה והערכה לרוב.
בשלב הבא חזרנו לשאול בשלומה של קבוצה אמיצה במיוחד - נשות המילואים. בנחשון היום נמצאים שישה אבות במילואים, יש לי קבוצת וואטסאפ בה אני מתעניינת בשלום הנשים האמיצות וכל אחת מהן קיבלה גם משלוח מנות. כמו כן יש לנו ארבעה בחורים צעירים שאף הם במילואים. וגם האמהות הללו נמצאות בקשר איתי.
הפרוייקט הבא היה ׳קפה טהרן׳ - נראה היה שהקהילה רק מחכה לכך. הצלחנו עד כה לפתוח אותו פעמיים. פעם אחת אפילו יחד עם עגלת הקפה של ירון. הגיעו רבים וטובים ובשני המקרים נפגשנו כולנו גם באזעקה במועדון.
ביום שלישי האחרון גם הצדענו לכוחות חיל האויר בים וביבשה ולנציגים הפרטיים שלנו במיוחד. צעדנו לצלילי להקת חיל האויר לשיר ׳תמיד עולה המנגינה׳ עם דגלי ישראל. ילדים מן הגיל הרך והמרכזים הצטרפו למייצג המרגש הזה. שמחה לומר שכל נציגנו הפרטיים הגיעו בסוף השבוע לנוח לשעה קלה בביתם בנחשון.
בברכתבשורות טובותוימים שקטים יותר לכולנויפעת - שלכם בשעת חרום ובשעות טובות יותר.
לאור ההתפתחויות האחרונות בין ארה״ב לאיראן, אנו רוצים לעדכן אתכם כי הקיבוץ ערוך ומוכן בצורה אחראית לכל תרחיש, ופועל כדי להבטיח את ביטחונם של כלל התושבים.
חשוב לנו להרגיע – אין בשלב זה כל אינדיקציה לאירוע חריג או לאיום מיידי, ואין שינוי בהנחיות השגרה.
נרצה להזכיר לכם כי בשעת חירום אתם יודעים לאן להתפנות, וגם במצב של אירוע מתמשך – חשוב לדעת מהו המקלט שקולט אתכם.
בנוסף, מומלץ להכין מראש תרופות חיוניות, מים, פנסים וציוד בסיסי נוסף שיהיה בהישג יד במקרה הצורך.
נזכיר כי עבור מי שיש מטפל צמוד, במידה ואינכם מעוניינים להתפנות, המטפלים המעוניינים להתפנות, זוהי זכותם המלאה להגיע למקום מוגן.
לידיעתכם, כלל המקלטים בקיבוץ פתוחים ומוכנים לשימוש במקרה הצורך.
אנחנו כאן עבורכם.
נקווה ללילה שקט ורגוע, בלי אקשן מיותר.
שיר פליס – מנהל בריאות ורווחהשלומית קודרין ושלומית שניר
אירועים
לתמונות הקודמות
