קיבוץ נחשון הוקם ב-5 במאי 1950 על גבעת-טרשים ליד שטח-ההפקר, שחצץ בין מדינת-ישראל הצעירה לבין ממלכת-ירדן. כ-2 ק"מ ממזרח, מעבר לגבול, שכן המנזר הטראפיסטי לטרון; מדרום למשלט-200 (נחשון), על הכביש הישן ירושלים-תל-אביב, שכן הקיבוץ הצעיר הראל.חבורת הצעירים שהגיעה למקום הורכבה מבוגרי השומר-הצעיר מהקינים בתל-אביב, בקריית-חיים, בפתח-תקווה ובראשון-לציון. בטרם בואם לנחשון, במהלך שנת 1948, התארגנו הצעירים והבוגרים בקיבוץ להבות-הבשן, וילידי שנת 1931 עברו טירונות במחנה-80. אחר-כך עברו כולם להכשרה בקיבוץ איילון, ובשנת 1949 עברו לקיבוץ בית-אלפא. בקיבוצי ההכשרה הם למדו להכיר את ענפי המשק, וקיבלו הכנה לעתיד המצפה להם. בשל צרכי המדינה באותה תקופה, אנשי הגוף-המיישב - הסוכנות-היהודית - ייעדו את ה"שמוצניקים" הצעירים להתיישבות באזורי-ספר, ועל-הפרק עמדו שלושה מקומות: מעל קיבוץ איילון, בעמק-בית-שאן ובמשלט-200 - ששינה שמו בהמשך לקיבוץ נחשון. המקום הנבחר היה משלט-200, שבזמן מלחמת-השחרור היה משלט-צבאי. בהגיעם למקום מצאו אותו מלא בגדרות-תיל ובתעלות-קשר. במרכז הגבעה היתה עמדת-תצפית, ממנה צפו על תנועות הצבא הירדני, ובתצפיות אלו עסקו בעיקר הבנות. לאחר זמן-מה זכה הקיבוץ בשמו הנוכחי קיבוץ נחשון.השנים הראשונות התאפיינו בקשיים רבים, והצורך במציאת פרנסה גרם לכך שחברים רבים יצאו לעבודות-חוץ: שמירה על סוללי הדרך מצומת-שמשון לבית-גוברין, ונטיעת עצים עבור הקרן-הקיימת. במשך הזמן הוחל בהקמת ענפים-חקלאיים רבים. השדות סביב הקיבוץ התאפיינו בריבוי סלעים ואבנים, ובמשך שנים רבות היה צריך מדי שנה לעבור במרבית השדות ולהוריד מהם אבנים, כדי שניתן יהיה לגדל בהם גידולי-שדה ומטעים.
ב-2 במאי 1950 בבוקר, למחרת חגיגות 1 במאי בתל-אביב, נלוו 2 הנחשונים הראשונים, יוסי מוצ‘ניק ואמנון, לחבלני צה"ל, נסעו איתם למשלט-200, ועזרו להם בפינוי המוקשים הרבים שהונחו בכביש המנדטורי, באזור צלבי-המתכת האנטי-טנקים ליד עץ-הדומים.
בסוף היום חזרו החבלנים לבסיסם ברמלה, והשאירו את השניים על הגבעה לבדם, ללילה ראשון בלי אמא...
למחרת הגיעו לגבעה גם יומלה, מהראל - בנסיעה על טרקטור HD5 שניתן ע"י הסוכנות-היהודית – וכן גם דן מאיר ועוד מספר חבר‘ה.
ביום לוהט של חודש מאי 1950 הגיעו 6 נערים בני 18-17 לגבעה טרשית, משלט- 200, מול מנזר-לטרון, ותקעו בה יתד. זה היה חיל-החלוץ של "גרעין גבולות", שמנה כ-100 נערות ונערים מפתח-תקווה, קריית-חיים, תל-אביב וראשון-לציון.
ה-6 היו: יוסי מ., אמנון, אברהם נ., גרי, שמיל, עמוס.
ביום שישי 5 במאי 1950 התקיים חג העלייה על הקרקע, של הקיבוץ ה-16 במניין הקיבוצים הארץ-ישראליים של תנועת השומר-הצעיר, בנוכחותו המתחייבת של אברהם הרצפלד, כמובן.
שמו של הקיבוץ – נחשון – נקבע בהצבעה בשיחת-הקיבוץ ביוני 1950, לאחר שנפסלו 4 שמות אחרים: איילות, רמות-איילון, יערים ובת-יער.
במהלך עשר השנים הראשונות עזבו את הקיבוץ כ-40 חברות וחברים, ובמיוחד זכורות מאד לרע השנתיים הקשות 1958 ו-1959. ב-1960 הגיע לנחשון "גרעין יבולים" שמנה כ-50 חברים, ובסוף 1964 הגיע "גרעין נחשון".