דרור יא שועל, יא חמוד,
כמה דברים קרו מאז הצבא, מאז הפגישה האחרונה שלנו בקאמל קומדי קלאב, כשבאת לראות אותי עם החברים מהקיבוץ ואמרת בגאווה, שלום הוא חבר שלי כמו אח.
אז ילד אחד אתה כבר יודע שיש לי, מה שאתה לא יודע זה שהוא הפך אותי לסבא בגיל שבדרך כלל הופכים לאבא, ויש לי שני נכדים, ועוד שני ילדים קטנים. הנכד הבכור שלי גדול מהילדים הקטנים שלי, אני בטוח שהיית עף עליי עם הצחוק המיוחד שלך.
המשכתי עם הסטנדאפ, ומאז ועד היום אני עוסק בתחום בהצלחה תודה לאל. ואפילו אני משיא משואה הלילה לכבוד יום העצמאות ה75. אתה בטח מביט מלמעלה ומשפשף את העיניים. שלום הרס״פ הליצן, שלום הדיג׳יי שהבאת לתקלט אצלך בקיבוץ והבריח את הקהל עם מוזיקת פאנק, משיא משואה.
חלפו הרבה שנים מאז שנפלת בעת מילוי תפקידך. אבל אני נזכר בך המון. מקווה שאני מסב לך גאווה. חבל שאתה לא פה.
מבטיח לחשוב עליך גם הלילה עם המשואה, שתתרגש קצת.
אוהב אותך !
סרן דרור אלעד
יהי זכרו ברוך
בין זיכרון לעצמאות
עידן הקורונה כפה עלינו לציין את יום הזיכרון בצורה שונה מהרגיל. במקום הטכס שהיה נערך בגן הפסלים ליד חדר האוכל בערב יום הזיכרון וביום עצמו בבית הקברות, צפינו בטכסים שנערכו יום קודם ע"י קבוצה מצומצמת של חברים וצולמו והועברו בשעות הרלבנטיות בערוץ 900 ובקישור לסרטון ביוטיוב.
את ארגון החג לקחה על עצמה שרון דוק כשלנגד עיניה עמדה התבנית שעיצבו רותי לב ז"ל ושלומית שניר. צוות יום הזיכרון כלל את: חמוטל אלעד, הילה אליאס, אורלי שיר, נעמה הר-לב ומיכל גל. שרון מציינת את ההתגייסות של כל מי שפנו אליו לצורך הפקת האירועים. הענות החיובית של האנשים גרמה לשרון להרגיש שהיא חיה בקהילה שאנשיה רוצים לשמר את היחד.
בהזדמנות זאת היא רוצה להודות לדיויד הירש שהיה על ההגברה, עופר נאור שצילם וערך את שני הטכסים, רון נתיב שהשתתף בנגינה, מירב הירש ואמיר דוק בהקראה, עירית פלג ובני ובנות המצווה – קבוצת "שמש". כמו כן היא רוצה לשבח את תומר אלעד ואביטל חורף, שתלו את דגלי המדינה בקיבוץ ובבית הקברות.
לדברי שרון התגובות של הציבור היו חיוביות מאד וזה מתוך הבנה שהשנה בעקבות מגפת הקורונה יש צורך להתנהל ברוח הזמן ועל פי ההנחיות.
לסיום מגיעות הרבה תודות לכל מי שנתן יד להפקת אירועי היום והמשך המסורת המכובדת של קיום יום הזיכרון בצורה מכובדת ומכבדת.