שלום לכולם!

בטח תגלו בקרוב שהיו תזוזות היסטוריות בגן רקפת.

הכרכרה והטרקטור יצאו מתחומי הגן ועברו למקום חדש ממש ליד.

אומרים שהתחדשות זה דבר טוב!

שימו לב!

מבקשים שלא לעלות על הטרקטור כל עוד לא יתוקנו בעיות הבטיחות שבו.

תודות לריקי לצוות ולילדים של רקפת שהסכימו לשחרר וקיבלו בהבנה את המעבר.

אורן

תאריך: 21.06.23

נושאים לדיון: תהליך החזון

נוכחים: אסי, אורן, הילה, רותם, עירית, גנית, מאיה, נטע
נוכחות מהמובילות: הילה, רותם, רון

הישיבה התקיימה כחלק מתהליך גיבוש החזון לחינוך החברתי. בפתח הישיבה סקר אורן את מטרות התהליך.

א. יצירת "מגדלור חינוכי" (מסמך עקרונות) קהילתי+ תיק חינוך מותאם גיל
ב. תהליך העמקה בשאלת מטרת החינוך החברתי עבור הילד והקהילה.
ג. יצירת קבוצות עבודה בתחומי העניין אשר יקבעו ע"י הצוות והקהילה
ד. חיזוק הקשר הרעיוני בין צוות/קהילה/הורים
מאז תחילת התהליך נעשו למעשה שני מהלכים מקבילים:

1- שיחה עם כלל המדריכים והבנה לגבי תפיסותיהם בכל הקשור למערכת החינוך החברתי ונושאים קריטיים שלדעתם יש לדון ולשפר אצלנו בחינוך.

2- נערך סקר קהילתי שמטרתו הייתה לגבש תמונה כללית מה הם עמדותיהם של תושבי נחשון לגבי החינוך החברתי.

מטרת הישיבה הייתה לנסות לגבש הבנה משותפת בין המובילות בחינוך ובין אנשי המינהלת מה הם הנושאים הקריטיים בהם יש להעמיק באמצעות קבוצות חשיבה. הרעיון היה לצאת עם חמישה נושאים נבחרים בהם נרצה להעמיק, לחשוב ולשפר בחינוך החברתי.
במהלך השיחה כל אחד/ת בחר לו נושא שלדעתו הכי קריטי בשביל המערכת ע"פ דעתו:
עיקרי הדברים היו: 

שייכות וקבוצה- לאור העובדה שהילדים לומדים במקומות שונים נוצר פער בין הילדים. במהלך השיחה נאמר מספר פעמים כי השייכות, בניית קבוצה והחיבור לקהילה הם דברים שיש לחזק ולדייק.

דמוקרטיה - לתת לילדים את הבחירה של מה הם רוצים - לא לבחור בשבילם הכל. לחזור לרעיון של חברת הילדים , לחזור לעצמאות ולתת לילדים להכתיב את הערכים שלהם ולפעול לבד להרחיב להם את שטח הפעולה. 

הפעלה עצמית- היכולת של הילד להפעיל את עצמו ולהיות אקטיבי אל מול המציאות נפגעת במהלך השנים. המרכז הוא פלטפורמה מעולה לחיזוק היכולת של הילד להפעיל את עצמו באינטראקציה מול חבריו.

נושאים טכניים ותכנון לטווח רחוק- יש ליצור צוות שיעסוק בהגדרות תפקידים וקביעת הגדרות של כוח אדם מתאים לנו. יש לקבוע מפתח והגדרות של משכורות ותכונות שאנחנו מבקשים שיהיו לאנשי המפתח. מעבר להחלטה על הגדרות התפקיד - צריך לייצר עץ ארגוני ולהגדיר את כמות ילדים למדריך (יחס חניכה).

חיבור לטבע- חיבור לטבע, חיבור לסביבה שלנו ולקיבוץ

פיתוח מיומנויות חברתיות – מעבר לנושא הקבוצה עלה בשיחה הצורך לפתח ולחזק אצל הילדים מיומנויות חברתיות ורגשיות. אמפתיה, ראיית האחר, יכולת שיח וקשב, היכולת לעבוד בעצמאות ולקבל על עצמך אחריות.

עבודת נוער- נושא שעולה לא פעם גם בשיחות מינהלת הוא נושא עבודת הנוער. יש להסדיר את הנושא בצורה בהירה. מה הציפיות מהנוער, מתי מדובר בהתנדבות ומתי לא, פתיחת אפיקי עבודה חדשים, חניכה של הנוער לעבודה בחינוך. 

בסוף השיחה הוחלט להמשיך לשיחה נוספת שתקבע בקרוב. בשיחה הבאה נקבע ונחליט מה הם חמשת הנושאים שיבחרו לקבוצות העבודה. ננסה לעשות איזון בין אמירות הקהילה ובין הצוות החינוכי בבחירת הנושאים. נפרסם ברגע שהנושאים יוחלטו.
אנחנו מזמינים אתכם להיות שותפים ומעורבים בתהליך.
חופש מוצלח ונעים לכל הילדים..... מינהלת החינוך

קצת על עיקרי הסקר הקהילתי:
על הסקר ענו 68
1) עד כמה אתם מסכימים עם האמירה הבאה: קיבוץ נחשון צריך לתעדף השקעה בחינוך על פני תחומים אחרים ( לדוגמה: תשתיות, פנסיה, תרבות...):
א- הכי גבוה- 23%
ב- כמעט הכי גבוה- 35%
ג- לא הכי גבוה ולא הכי נמוך- 35%
ד- כמעט נמוך- 6%
ה- נמוך- 4%

2) לתפיסתך, מי הם ילדי מערכת החינוך?
א- 64% כל ילדי נחשון
ב- 28% רק מי שמשלם (ילדי המערכת)
3) 90% מהאנשים אמרו שחשוב להם שהילד שלהם יהיה חלק מהמערכת

4) איך לדעתך נכון לתפוס את המרכז/ מתנ"ס עבור הילדים? (ניתן היה לבחור כמה)
א- בית 58%
ב- מועדון 43%
ג- מקום מוגן ששומר על הילדים 10%
ד- צהרון 7%
ו- ביה"ס של החופש הגדול 7%

5) בחרו 3-5 ערכים שלדעתכם צריכים להיות בבסיס מערכת החינוך:
א- פיתוח יכולות חברתיות 80%
ב- חינוך לאחריות- 61%
ג- חינוך לעצמאות 50%
ד- חיבור לטבע 40%
ה- כיף 40%
ו- חיבור לקהילה ולמסורת הנחשוניקית 38%
ז- שייכות 36%
ח-קבוצה 33%
ט- חינוך לדמוקרטיה 26%
י- אמפתיה 33%
יא- הומניזם 23%
יב- יכולת הפעלה עצמית 13%
פחות מ 10%- חינוך פוליטי, סולידריות, ערך העבודה, רב גילאיות, תרומה למדינה.

6) האם אתה רואה חשיבות בקיום תנועת נוער בקיבוץ במקביל לחינוך החברתי ?
א- חשיבות רבה מאוד 41%
ב-  חשיבות רבה 23%
ג- חשיבות בינונית 16%
ד- חשיבות נמוכה 10%
ה- חשיבות נמוכה מאוד 7%

ולבסוף 41% מהמשיבים ענו שישמחו לקחת חלק בתהליך 35% אמרו אולי וכל השאר אמרו שלא ירצו לקחת חלק.

סיכום מעגלי שיח- חינוך קיבוץ נחשון - קובץ PDF

קהילה יקרה,

לאחר שלושת מעגלי השיח שקיימנו לפני כשבועיים ובהם השתתפו חברי קהילה רבים, חשוב לנו לשתף אתכם בקצרה, עד כמה שאפשר, בדברים שנאמרו וברעיונות שעלו.

ראשית חשוב לנו להזכיר כי מטרת מעגלי השיח הייתה לקיים שיח ערכי ועקרוני על החינוך הרצוי והראוי לנו. מטרה נוספת שאנו רואים בה חשיבות גדולה היא לפתח וליצור תרבות ושיח משותפים בין מובילי מערכת החינוך והקהילה בנחשון. שיח של שותפים ששמה את החינוך במרכז ולוקחת אחריות על עיצוב דור העתיד בקהילה.

הרעיונות, האמירות והדגשים שעלו מתוך השיח יבואו לידי ביטוי בתוכניות העבודה לגיל הרך ולמערכת החינוך כולה. כפי שנאמר, זו ראשיתו של תהליך ואנו רואים במעגלי שיח תחילה של דרך משמעותית ובעיקר משותפת.

במעגלים השתתפו קרוב למאה חברי וחברות קהילה והשיח בהם התנהל באווירה נעימה וטובה.

תודה לכל מי שלקח חלק וגם לתומכים מהבית.

אז הנה קצת מהדברים החשובים שעלו במפגשים:

1.     יציבות:

נושא שנשמע מספר פעמים ובקול חזק, והדגיש את הצטרך והרצון במערכת יציבה ומתפקדת. צוותים קבועים ויציבים בכל אחד מהגנים. בנוסף עלתה לכך והודגשה החשיבות של שמירה על התקינה הקיבוצית (היחס הקיבוצי הוא מחמיר יותר מהתקינה הארצית(.

לדברי רבים, יציבות היא הבסיס להכל, שמירה על מערכת יציבה תיצור מערכת חזקה בריאה. בשיח עלו גם קולות אשר גרסו כי בעת משבר ניתן לחרוג מהתקינה הקיבוצית.

2.     צוותים:

רבים הביעו הערכה גדולה כלפי צוותי הגיל הרך, והדגישו כי יש לשמר ולבסס צוותים קבועים ויציבים שיעבדו לאורך שנים יחד. לקדם אנשים מתוך המערכת, טיפוח עובדות וראיה לטווח ארוך. לתת לצוותים את התחושה שהן חלק ממערכת גדולה וחזקה שיכולה לתמוך בהן. לשאוף ולכך שהגנים יהיו מטופחים וסביבת העבודה של נשות הצוות יהיה מיטבי.

3.     מקצועיות:

חשוב לכולנו לדעת שלנשות הצוות יש את הכלים המקצועיים לעבודה עם הילדים. שהן מקבלות העשרה ותמיכה בנושאים חינוכיים. לדאוג שכלל הצוותים עוברים ימי השתלמות והדרכות כחלק מתוכנית התמקצעות שנתית.

4.     תנאים ושכר:

על מנת שנשות הצוות תוכלנה להיות פנויות לדאוג לטיפול הילדים צריך לדאוג שגם הצרכים שלהן מטופלים - שעות עבודה מותאמות, שכר הולם, הדרכות וגם ימי צוות וכיף. וניהול איכותי ומקצועי הנותן אוזן קשבת לצוותים.

5.     פדגוגיה:

טיפוח הילדים להיות עצמאים ובטוחים. להשתמש בפלטפורמה של הטבע ולצאת כמה שיותר לחקור את הסביבה בה אנחנו חיים לצאת לכמה שיותר טיולים (שימור חצר הגרוטאות בגנים השונים). להשתמש בכל המרחב של בתי הילדים - הספריה, הגן ירק, לעשות פעילויות טיפוח וגינון אולי בשיתוף עם הנוי. לדאוג שכבר בגנים הצעירים יותר יהיו פעילויות של טבע כל גן לפי היכולות של הילדים. הקבוצה - ליצור מעגלי שייכות לכל קבוצה (קבוצה - מרכז - קהילה(. בניית הקבוצה יצירת קשרי הדדיות בין כלל הילדים בקבוצה.

6.     קהילתיות:

לחבר ולהפוך את ההורים והקהילה כולה לשותפים לדרך ולא להיות רק ‘לקוחות משלמים‘ לשקף , לשתף וליידע בנעשה גם בעתות קושי או משבר. להיעזר באנשי שטח שנמצאים כאן בנחשון - אנשים מקצועיים שנמצאים בקהילה ויכולים לתמוך וללוות צוותים בצורה רציפה. לסייע למטפלות להתפתח ולתת להן את הכלים הנכונים לעבודה טובה ונכונה. להכיר ולפגוש את המשפחות עוד לפני שנכנסו למערכת (תפקידה של מנהלת החינוך( לבדוק האם ישנם צרכים מיוחדים בהקשר למערכת החינוך וסיוע ברמה היומיומית ולא רק כלכלית. לקיים שיתופי פעולה בתוך הענפים השונים של הקיבוץ - עם התרבות בחגים, עם הנוי בשיפור הנראות של סביבת בתי הילדים, עם הדור הבוגר וכו‘. לראות איך משלבים את מערכת החינוך במסורות הקיימות ואחרי שקצת נשכחו בתקופת הקורונה לחזור ולפעול לפי המסורות.

7.     עבודת נוער:

חברים רבים ציינו כי עבודת הנוער שלנו בקיבוץ חשובה ביותר וצריך לדאוג לשלב ולחבר את הנוער כדי שירצה לבוא ולעבוד במערכת שלנו. לקיים גם להם הדרכות והכנות לקראת העבודה במערכת החינוך.

8.     יחסים בין המערכת להורים:

• מנגנון הנחות - מסלול משרד החינוך הוא הפתרון כיום של משפחות בקהילה על מנת להוריד בתשלומי הגנים, עלינו לפעול על מנת לייצר מנגנון הנחות אחר וע"י כך לסייע למשפחות בקהילה. שקיפות המערכת - להמשיך את התקשורת עם ההורים והקהילה באופן רציף. להציף בעיות ולעדכן בקשיים ומשברים לפני שהם קורים.

תודה לכולם!

עד לפעם הבאה,

הנהלת החינוך ומנהלת החינוך.

  מתלמידי יב׳ - קבוצת אגוז

אלה, לירון, עידו ש, יערי, שיר, גיל, יובל, ירין, עידו נ, דויד, אושרת ונאור

מוצאי שבת 11/7/20 בערב אירגנו המשפחות של מסיימי יב׳ ערב פרידה מהם.
הערב כולו הופק ע״י הורי הילדים.
התארחנו בביתם של עירית ויובל. 

פרט לארוחה טעימה מעשה ידי ההורים ויובל ראובינוף שהפליא לטפל בבשר שהוכן ע״י איילת ששון על המנגל,

הערב כלל סרט שהפיק עופר נאור שהכיל ברכות מאנשי חינוך שעבדו איתם במשך השנים, ראיונות שלהם שערכו ריקי כהן, הילה שצ׳ופק ואורן פוקסבר בשבועות, וסרטונים של הילדים עצמם כשהיו תינוקות.

הלית ושיר נאמן ערכו חידון קהוט-ילדות על ילדי הקבוצה ממידע שנאסף בעזרת ההורים.

ואושרת אשכנזי ויפעת ויצמן שפטס ערכו מצגת מתמונות רבות שצולמו במהלך השנים.

ברכנו את הנערים בברכת דרך צלחה וכל אחד מהם קיבל מתנה - מגבת איכותית שעליה כתוב ׳אגוזי מלך׳ על שם הקבוצה ׳אגוז׳.

הערב היה מרגש מאד.
והיווה אקורד סיום נפלא ל-18 שנות חינוך בנחשון.

כן ירבו הזדמנויות לחגוג ביחד.
 
מצרף לינק לסרט שנמצא  ב google drive :

https://drive.google.com/file/d/1O_TD_eEHcqtPCDwDPWtJBKvTVmvVjdIA/view?usp=sharing

חזור

זאת השנה השנייה שאני מתנדבת לצאת עם חבורה של בני נוער בני 14-15 מ קיבוץ נחשון יחד עם אילת ששון. 
הם בוחרים את התאריכים שבהם רוב הקבוצה יכולה. קובעים תפריט. בוחרים מקום. מחשבים תקציב. אוספים כסף. ואנחנו רק זוכות להתלוות אליהם. 
הרמוניה מושלמת. 
בני נוער שמשתלבים עם הטבע. משאירים אחריהם נקי, עוזרים אחד לשני. 
מתחשבים. 
פשוט חוויה - תודה על הזכות לראות את מיטב הנוער בפעולה.

השבוע חזרו העולים לי׳ יא׳ ויב׳ ממפעל הרפסודיה של התנועה הקיבוצית. 
הם לוו ע״׳ מדריכות המתנ״ס מורן יפה (בקרוב ערב) ורותם ששון.

במשך יומיים הם עברו פעילויות בנושא ׳שבת אחים ואחיות׳ ורב היום בנו רפסודה והכינו מפרש. ביום שלישי בצהריים יצאו מחוף חוקוק ושטו לעבר חוף גולן.

החוויה היתה מיוחדת. עבודת הצוות היתה לתפארת. והם נהנו וחזרו מלאיי חוויות. 
עירית פלג ואני נסענו לצפות במשט המרהיב.
חזור לתוכן

עוד שנת-חינוך נפתחה, ולמרות הלחץ וההתרגשות הצלחנו סוף-סוף להיפגש עם ריקי כהן לשיחה חינוכית וגם קצת פדגוגית.

ריקי נולדה ברחובות להורים ממוצא מצרי, שגידלו שבעה ילדים - חמישה בנים, ורד (פרידמן) והיא. אביה המנוח היה מנהל-חשבונות, והאם עקרת-בית. היא למדה בבית-הספר התיכון בן-שמן, וב-3 באוגוסט 1988 הגיעה לנחשון עם גרעין "נחשול" (איריס חיון, טלי מודריק, איריס ג‘יבלי, ליאור שיר), ישר אל מערכת-החינוך, כמטפלת בגיל-הרך.

בשנת 2000 למדה להיות גננת וכבר במהלך הלימודים עבדה חלקית בגן-רקפת, כעוזרת וכמחליפה לגננת ותיקה. בשנת 2005 קיבלה את הגן כגננת מובילה, והיא מתמידה שם עד היום.

את משה כהן הכירה בתחנת-אוטובוס ברחובות, נישאה לו בשנת 1989 והביאה אותו לנחשון. נולדו להם ארבע בנות: דיה - בנחשון, נשואה לגל ואמא לסהר בן השנתיים, מורה לאומנות בבית-ספר יסודי בן-שמן ועוזרת-למרצה בסמינר-הקיבוצים; יובל - לומדת שנה שלישית בקורס-לאחיות; דקלה - לפני שנה השתחררה מצה"ל ועובדת ב"אלונית" בצומת-נחשון; נוגה – תלמידת כיתה ט‘ ב"צפית".

בגן-רקפת מתחנכים השנה "רק" 32 ילדים (בשנים קודמות היו גם 35..), כאשר 23 מהם ילדי נחשון, והכוונה היא תמיד שיותר ממחצית הילדים יהיו מנחשון. צוות-הגן, בנוסף לריקי, מונה עוד ארבע נשים.

כאשת-חינוך בכל רמ"ח אבריה, חסרים היום לריקי מספר נושאים חינוכיים – שהיו בעבר ונפלו קורבן לשינויים העוברים על נחשון. כך, למשל, היא מצרה על ירידת קרנה של אחת מאבני-היסוד של הגן-הקיבוצי - חצר-הגרוטאות – בגלל העסקתן של גננות חיצוניות. חלק מהדלות ב"בחצר" נובע גם מחיסולם המוחלט של לא-מעט מענפי הקיבוץ: מסגריה, נגריה, סדנא, חשמליה, דיר-צאן, מכבסה.

סגירת ענפים אלה צמצמה כמעט לגמרי את מגוון הטיולים היומיים של ילדי הגן, ולריקי חסרים מאוד המפגשים האישיים של הילדים עם חברי הקיבוץ בטיולים אלה. בנוסף, ענפי החקלאות התרחקו מחצר-הקיבוץ, והגישה עם הילדים אל השדות – החיטה, החמניות, הכותנה – הפכה לקשה ובלתי-ידידותית.

ובאשר לקשרים של הגן עם משפחות והורי הילדים, ריקי מציינת שלמרות כל השינויים בהרכב האנושי של הקיבוץ, היא מצליחה להגיע ולכבד את כולם, ונהנית משיתוף-הפעולה החיובי איתם.

ואיך נלחמים בגן עם "מגפת המסכים" המאיימת על חיינו וחיי ילדינו? גם כאן ריקי מגלה אופטימיות חיובית, ומצליחה להשאיר את התופעה מחוץ לכותלי הגן – בתקווה שההורים (וגם הסבים!) ישכילו להתמודד איתה בצורה המיטבית.

ולסיכום, ריקי מעורבת הרבה שנים במערכת-החינוך הנחשונית בצורה פעילה, והיא מאוד אוהבת את עבודתה ואת חייה בקיבוץ.

רגע, לחשו לנו משהו על יולי-אוגוסט 2018...

אהה, אתה בטח מתכוון לטיול של ורד ושלי בהודו. היוזמה והארגון באו מצידה של ורד, שטיילה בהודו מיד עם שחרורה מהצבא וממש התגעגעה אליה. ארזנו "מוצ‘ילות" (אמיתיות!) וטסנו דרך איסטנבול בכוונה להגיע לחבל-לאדק בצפון. כשהגענו לדלהי נבהלנו קצת מהגבהים בצפון, ושינינו מסלול לאזור ארמיצר ודארמסלה.

בלי תוכנית קבועה-מראש, ועם ראש פתוח להתנסויות ולהרפתקאות, הצלחנו להגיע גם לבתים פרטיים של מספר מקומיים, ולחוות מפגשים אישיים מאוד. בשבועיים הראשונים לא פגשנו בכלל תיירים מערביים, ולא שמענו אף מילה עברית(!), אבל בשבועיים הבאים המציאות התהפכה לחלוטין והוקפנו מכל עבר ב"ישראליות ההודית" הטיפוסית... בקיצור, היה חודש ממש חלומי!!  

חזור

ילדי "גן רקפת" והצוות כמובן, הגיעו ל"אהל הראשונים", שם שדמי וזאבן סיפרו על הימים הראשונים בקיבוץ. בונה האתר, גרגי,  סיפר קצת על צורת הבנייה וההחלטה להקים משהו שדומה באופיו לאוהל מבד, כך שיישאר יציב לזמן רב. הם הזמינו אותנו לבוא לפתיחה ביום הולדת הקיבוץ. החלטתי השנה שביום העצמאות נשים דגש על החלוצים. החיבור לאוהל הראשונים מאפשר את השיח בעניין.
חזור

בינואר 2018 התחלנו את שנת בני ובנות המצווה לקבוצת דובדבן בה חברים דניאל פרידמן,רועי שפטס, שי נאמן, איתמר מוראד, בן לב, גל דניאל שדה, רות בז׳רנו וליה נאור שניר. 

התחלנו במשימת אריזת משלוחי מנות עבור עמותה בשם ׳חיים לאלון׳ והמשכנו בחגיגות ימי ההולדת לבני ה-80 פלוס אשר ימשכו לאורך השנה כולה. 

השבת קיימנו יחד טיול מיוחד מאד, אותו אירגן אופיר מוראד יחד עם הרצל האגדי, אשר התנדב ללוות ולהדריך את קבוצת בני ובנות המצווה ומשפחותיהם מאנדרטת אלכסנדרוני, דרך אנדרטת ׳מבצע יורם׳ (אחד המבצעים שלא צלחו לכיבוש לטרון מהירדנים במלחמת העצמאות - עליו למדנו מהרצל בטיול) ועד מצפה הראל במעלה דרך בורמה. הדרך לוותה בהסברים מעניינים ומרחיבי דעת של הרצל, עם חידון והפסקת תה בעצירה בעין חילה.

סיימנו במצפה הראל עם פריסה של ארוחת צהריים עשירה. 

תודה רבה להרצל האחד והיחיד שהתנדב להדריך אותנו לאורך המסלול והתאים את עצמו לקצב שקבעו הצעירים והמבוגרים שביננו. 

אין מילים להביע את הערכתנו לאיש הנפלא הזה !. 

מצפים למשימות וחוויות נוספות השנה. 

קבוצת דובדבן והמשפחות.

חזור

במסגרת שנת בת המצווה, לקחו הבנות אחריות לשמח את בני ה-80 פלוס וללכת אליהם הביתה ולחגוג להם יום הולדת. במסגרת זו חגגנו כבר 3 ימי הולדת, שוש גרי ושושנה, והיד עוד נטויה. הבנות: אדוה סעדה, רוני חג‘בי, נעם שפטס, נגה כהן וליהי נאור.
בתיאום מראש הבנות מגיעות עם הורה מלווה עם נרות, ברכה ועוגה לביתו של החוגג, נכנסות עם נרות וזיקוקין, שואלות שאלות היכרות, יושבות חצי שעה, יש כאלה שמכינים להן מראש כיבוד וזו הזדמנות שלהן לשמח ולעשות טוב לאנשים ולהכיר את הוותיקים. זו משימה שאף פעם לא עשו והחלטנו שזה מאוד חשוב ויכול לתרום לכל הצדדים. סה"כ נחגוג 24 ימי הולדת.

לילך סעדה מעלה בכל פעם תמונות לפייסבוק, החוגג מקבל ברכות גם שם. בסוף הפרויקט נכין קולג‘ תמונות וניתן מתנה למשלט 200.

שושנה לב - מספרת: ,ריקי החמודה עשתה עוגה בלי גלוטן. הילדות הגיעו עם העוגה עם ברכה ונרות. הם ברכו את אותה ב‘יום הולדת שמח‘".
חזרה לתוכן

בין בתי הילדים, שוכן לו המקלט המכונה "מקלט הילדים". לפני כ-30  שנה, במסגרת משימות בר-המצווה של קבוצת סנונית ציירו וצבעו ענת שלגי ובני הבר מצווה על המקלט ציור אשר שיווה למבנה צורת מבצר. גרי התבקש לשלב תוספת מברזל, שתמנע מהילדים לטפס על המקלט. הסתבר שבפועל מבנה המתכת עזר לילדים לטפס, דבר שהעלה לחלק מההורים את הדופק.

עברו שנים רבות, וג‘יימי מנהל הקהילה, פנה לאבנר שלגי, כידוע בנה של ענת, לבצע מספר פרויקטים בחצר הקיבוץ, שיהפכו אותה למקום נעים יותר. משימה ראשונה הייתה חידוש הצבע של השלטים הפזורים ברחבי הקיבוץ. משימה שנייה הייתה צביעת  גן המשחקים ליד גן פשוש.  ומשימה שלישית הייתה צביעת מקלט הילדים. אבנר חשב, בתחילה, לחדש את הצביעה של אמו, אבל לבסוף הוחלט על עיצוב חדש של המבצר. אבנר מציין, שמאד נהנה לבצע את המשימה, וגם נהנה מאד מהמחמאות שקיבל בעקבות הצביעה. יש לציין, שבנוסף לבני המצווה השתתפו בצביעה יפעת שפטס וחן נאמן, שהם הורים לילדים שהשתתפו במבצע. אצל חן זאת הייתה סגירת מעגל מכיוון שבמסגרת משימות שנת בר המצווה של "סנונית" קבוצתו, צבע את המקלט בהדרכתה של ענת.

אין ספק, שמקלט הילדים בעל העבר העשיר בתחומים רבים ומגוונים, פרט לייעודו העיקרי, ראוי היה לצביעה, אשר הפכה אותו למבנה המעורר התפעלות בפי כל. המקלט שימש כמחסן תחפושות, כמקום בו התפתחו כמה מהכישרונות המוזיקליים של נחשון, שנמנע מהם לנגן מעל פני השטח בשל הרעש הרב שיצרו בנגינתם ועוד. יש לציין שבתקופת מלחמת המפרץ, ישבו בו מיטב בחורינו כשעל פניהם מסכות אב"ך.

ציור המבצר על קירות המקלט נבע מתוך תחושה, שתפקיד המקלט הוא להגן על יושביו, ומבצר מהווה סמל של מקום מבטחים. נקווה שבפעם הבאה, כשמנהל הקהילה יבקש מנכדה של ענת לצבוע על קירות המקלט, הציור יהיה של יונה עם עלה זית בפיה....
חזרה לתוכן